להיות בעדי - מסע ריפוי

האם המצבים האלה מוכרים לכם  ולכן? להעדיף לשתוק במקום לדבר? להסכים, בזמן שבפנים משהו צועק "לא"? לבטל את הכעס או הצרכים שלנו רק כדי לא "לעשות עניין"?
בפרק 41 של הפודקאסט "להיות בעדי - מסע ריפוי", אנחנו צוללים אל הדפוס של לשמור בבטן. נבדוק למה כל כך הרבה מאיתנו למדו שעדיף להשאיר הכל בפנים, ואיך מרוב שהתרגלנו לא לשתף אחרים, שכחנו איך להקשיב לעצמנו.
מה נגלה בפרק הזה?
האנטומיה של ההשתקה: איך ההרגל לא לדבר עם אחרים הופך לניתוק מהקול הפנימי ומהרצונות שלנו.
מנגנון הישרדותי: ההבנה ש"לשמור בבטן" אינו חולשה או חוסר אסרטיביות, אלא אסטרטגיה חכמה שהמוח הילדי שלנו פיתח כדי להרגיש ביטחון ואהבה.
המחירים שאנחנו משלמים: מחרדה, חוסר שקט וריחוק במערכות יחסים, ועד לביטויים פיזיים בגוף שמחפש דרך לאותת לנו לעצור.
הדרך לשינוי: למה הצעד הראשון הוא להפסיק לכעוס על עצמנו, ואיך אפשר להתחיל להסיר את החלודה מעל מנגנון ההקשבה הפנימי בעדינות ובקצב בטוח.
בנוסף, הפרק כולל תרגיל התנסות מודרך ועדין שיעזור לכם לעצור לרגע ולבדוק: מה אני מחזיק/ה עכשיו בבטן? (בלי שום חובה לפעול או לשלוח הודעה לאף אחד – רק לתת לזה מקום).
 וגם - 
אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך
קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים
קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי
 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - galiamm@gmail.com

איך אפשר לדעת אם תחושת הבטן שלנו באמת מכוונת אותנו, או שהיא תגובה של מערכת ההישרדות שלנו לטריגר מהעבר?
בפרק הזה אני מדברת על אחד האתגרים המשמעותיים עבור מי שמערכת העצבים שלהם בדריכות כרונית, מי שלמדו לא לסמוך ולא לתת אמון: ההבחנה בין הקול של האינטואיציה לבין הפחד ומנגנוני ההגנה.כשהגוף והמוח רגילים לזהות סכנה כמעט בכל מקום, גם מצבים בטוחים כמו קרבה, מחמאה או שינוי קטן בהתנהגות של אדם אחר יכולים להתפרש כאיום ולהרגיש כמו "אמת" או "תחושת בטן" שמנבאה את הבאות.
נדבר על הסיבות לכך שמערכת העצבים עלולה לבלבל בין אינטואיציה לטריגר, על הסימנים שיכולים לעזור לזהות את הקול של מי אנחנו שומעים ושומעות עכשיו ועל דרכים לפתח יותר בהירות פנימית.
פרק על ריפוי, על אמון מחודש בעצמנו, ועל האפשרות ללמוד להקשיב לקול הפנימי.
וגם - 
אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך
קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים
קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי
 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - galiamm@gmail.com
 

מה קורה לילד, לילדה, שנאלצים לגדול מוקדם מדי? מהר מדי?
בפרק הזה אני מדברת על ילדים הוריים, אלה שלקחו על עצמם אחריות שלא הייתה אמורה להיות שלהם. אחריות על ההורים, על האחים, על השקט בבית או על הרגשות של כולם.
נדבר על איך התפקיד הזה נוצר, אילו אמונות הוא יוצר על העולם ועל עצמנו, ואיך הוא ממשיך להשפיע גם בבגרות: על היכולת לשים גבולות, לבקש עזרה, לסמוך על אחרים, לבחור בעצמנו ולהרגיש שמגיע לנו לתפוס מקום.
אני גם משתפת במסע האישי שלי ובנקודת המפנה שבה הצלחתי לשחרר את תחושת האחריות הכבדה שנשאתי במשך שנים כלפי אמא שלי.
ולסיום, אני מזמינה אתכם לפגוש את הילד או הילדה שבתוכנו, לא מתוך ביקורת, אלא מתוך חמלה. כי הדפוסים שפיתחנו הם לא בעיה שצריך לתקן, אלא דרך יצירתית שבה מערכת העצבים שלנו עזרה לנו לשרוד. והריפוי מתחיל כשאנחנו נותנים לילד ההוא את מה שהיה כל כך חסר לו: הכרה, תוקף ואהבה.
וגם - 
אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך
קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים
קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי
 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - galiamm@gmail.com
 

כשאירוע מטלטל פוגש אותנו בלי הכנה, בתוך רגע כל מנגנוני ההישרדות הוותיקים שלנו מתייצבים למשמרת.
בפרק אישי אני משתפת בחוויה מטלטלת שעברתי לאחרונה, ובמפגש המחודש עם המנגנונים הכי עתיקים שלי: האשמה, האיסור להיות לא בסדר, הבושה ותסריטי האימה שהמערכת מייצרת כדי לנסות להגן עלינו.
נדבר על איך מנגנוני הגנה שנוצרו לפני עשרות שנים יכולים להרגיש כמו אמת מוחלטת גם היום, למה הם מופיעים דווקא ברגעים של חוסר בטחון, ואיך שאלה אחת פשוטה פתחה פתח לחופש גדול יותר.
זה פרק על ההבדל בין מה שהיה נכון פעם לבין מי שאנחנו היום.  על האפשרות להיות אנושיים. לא להיות מושלמים, ועדיין להיות ראויים לאהבה, לחמלה ולקבלה.
על כל זה בפרק ה-38 בפודקאסט.
וגם - 
אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך
קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים
קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי
 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - galiamm@gmail.com

מה קורה כשאנחנו אמורות, אמורים, לעשות, להמשיך, אבל בפנים אין חשק, אין תנועה, רק ערפל כזה אפור?
בפרק הזה אני משתפת בחוויה אישית מתוך העסק שלי, רגע שבו נכנסתי לסחרור של מחשבות, עשייה בלי חיבור, וחוסר בהירות. מתוך המקום הזה עלתה ההכרה שאני לא צריכה עוד פתרונות. אני צריכה פשוט לנוח.
אז בפרק הזה נדבר על הרשות לנוח.
- למה היא כל כך קשה עבור רבים מאיתנו, במיוחד עבור אנשים רגישים מאוד או מי שגדלו בסביבה לא בטוחה.
- איך המוח ההישרדותי מפרש מנוחה כסכנה, ואיך הביקורת העצמית והתרבות סביבנו מחזקות את זה.
- איך דווקא מנוחה, הרפיה ולגיטימציה לעצור, הן לא חולשה אלא תנאי ליצירה, לריפוי ולתנועה קדימה.
זה פרק שמזמין להאט, להקשיב, ולשאול:  אולי מה שאני באמת צריכה עכשיו — זה פשוט לנוח?
בסוף הפרק אני גם מזמינה אתכם לתרגול קצר ועדין של עצירה והקשבה לעצמנו. רגע של נשימה, תשומת לב, ומתן רשות להיות בדיוק כמו שאנחנו עכשיו, בלי לתקן ובלי למהר לשום מקום. 
וגם - 
אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך
קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים
קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי
 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - galiamm@gmail.com

מכירים, מכירות את המצב הזה - בעיה שהטרידה אותנו הרבה זמן נפתרה, ואז הואקום שנשאר מתמלא די מהר בבעיה חדשה?
בפרק הזה נשאל - מה אם הבעיה שמעסיקה אותנו עכשיו… היא לא באמת העניין המרכזי? או לפחות, לא העניין המרכזי היחיד?נעצור רגע להסתכל מעבר לתוכן של הבעיות שלנו, כסף, זוגיות, בריאות או עבודה, ולזהות את מה שחוזר שוב ושוב מתחת לפני השטח: סטרס, דריכות, קושי לשחרר וצורך בשליטה.
וגם, איך אפשר להתחיל שינוי אמיתי לא דרך פתרון אינסופי של בעיות, אלא דרך הורדת רמות הסטרס והחזרת תחושת הביטחון.
הפרק כולל תרגול קצר שיעזור לנו לזהות מה באמת מפעיל אותנו.על כל זה בפרק ה-36 בפודקאסט.
***
אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך
קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים
קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי
 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - galiamm@gmail.com

כמה פעמים חשבת על עצמך ששוב את "מחבלת לעצמך, הורס לעצמך"? או שיש לך "אמונות מגבילות" שתוקעות אותך במקום? או חשדת בעצמך שיש לך איזה רווח משני מכל מיני מצבים לא רצויים בחיים?
ומה אם כל אלה - אמונות מגבילות, מנגנוני חבלה עצמית וכד' - הם לא הבעיה אלא דווקא הפתרון?הם ניסיון לשמור ולהגן על עצמנו? בפרק הזה - על למה המילים האלה, בעיניי, עושות לנו עוול, ואיך מאחורי כל הדפוסים האלה מסתתרת בעצם כוונה טובה. ולא, זה לא להרוס לנו.
זו הזמנה להסתכל על עצמנו אחרת ולדבר אלינו וועלינו אחרת.יותר ברכות יותר. בעיניים טובות יותר. ומשם גם יכול לצמוח שינוי. על כל אלה בפרק ה-35 בפודקאסט.
פרק הזה הוא על השלב הראשון בריפוי, בטיפול. התלבטתי הרבה על השם הזה, כי אני יודעת שזה נשמע יומרני למדי, כותרת מפוצצת. אבל איך שלא סובבתי את זה, אני באמת מאמינה בזה. 
בדרך כלל אנחנו מגיעים לטיפול כשקשה לנו. כשיש רצון לצאת כבר מהכאב הזה, מהתקיעות, מהקושי. כשיש רצון לשנות את הדפוסים האלה שמה שלא עשינו - הם חוזרים ומרימים ראש. זה יכול להיות דחיינות, זה יכול להיות ביקורת עצמית קשה, זה יכול להיות להמשיך לעשות את כל מה שלא באמת טוב לנו [באוכל, ביחסים, בכסף]. 
והרבה פעמים יש הרגשה של תקיעות, גם כשאנחנו כבר לגמרי מבינים מה כדאי וצריך להשתנות. זה עדיין לא קורה.
בפרק הזה אני אדבר על מה השלב הראשון בטיפול, בריפוי, [ריפוי עצמי או ריפוי בטיפול] כדי שיתאפשר שינוי. כדי שיתאפשר שינוי שמחזיק לאורך זמן.  מה הגוף שלנו, המוח שלנו, במיוחד זה ההישרדותי - צריכים, כדי שיקרה ריפוי.
על כל זה בפרק  ה-33. 
וגם - 
אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך
קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים
קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי
 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - galiamm@gmail.com

יש את הרגע הזה שבו השיחה כבר נגמרה, אבל בראש שלנו היא רק מתחילה. הסיטואציה כבר עברה, אבל בראש אנחנו חוזרים שוב ושוב על מה שנאמר, על מה שלא נאמר, על מה שהיינו צריכים להגיד אחרת או לשתוק. ופשוט לא מצליחים לשחרר.
בפרק הזה נדבר על הלופים המחשבתיים האינסופיים האלה, או בשמם המקצועי יותר, רומינציה (העלאת גירה מחשבתית).נדבר על - 
למה המוח שלנו עושה את זה, למרות שזה כל כך מתיש ולא באמת עוזר?
ההבדל בין חשיבה שמקדמת אותנו לבין רומינציה שמכניסה ללופ
איך לזהות שאנחנו במצב של "פול גז בניוטרל", שמרוקן לנו את האנרגיה
ואיך כל זה קשור לביטחון, שליטה, פחד מכאב ויכולת לסמוך על עצמנו
וגם - איך להתחיל לצאת מהלופים האלה: איך לזהות אותם בזמן אמת, איך להתייחס אליהם בלי מאבק, ואיך לפתח דרכים מיטיבות יותר להרגעה וויסות.על כל זה בפרק ה-34 בפודקאסט.
***
אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך
קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים
קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי
 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - galiamm@gmail.com
 

הפרק הזה הוא על השלב הראשון בריפוי, בטיפול. התלבטתי הרבה על השם הזה, כי אני יודעת שזה נשמע יומרני למדי, כותרת מפוצצת. אבל איך שלא סובבתי את זה, אני באמת מאמינה בזה. 
בדרך כלל אנחנו מגיעים לטיפול כשקשה לנו. כשיש רצון לצאת כבר מהכאב הזה, מהתקיעות, מהקושי. כשיש רצון לשנות את הדפוסים האלה שמה שלא עשינו - הם חוזרים ומרימים ראש. זה יכול להיות דחיינות, זה יכול להיות ביקורת עצמית קשה, זה יכול להיות להמשיך לעשות את כל מה שלא באמת טוב לנו [באוכל, ביחסים, בכסף]. 
והרבה פעמים יש הרגשה של תקיעות, גם כשאנחנו כבר לגמרי מבינים מה כדאי וצריך להשתנות. זה עדיין לא קורה.
בפרק הזה אני אדבר על מה השלב הראשון בטיפול, בריפוי, [ריפוי עצמי או ריפוי בטיפול] כדי שיתאפשר שינוי. כדי שיתאפשר שינוי שמחזיק לאורך זמן.  מה הגוף שלנו, המוח שלנו, במיוחד זה ההישרדותי - צריכים, כדי שיקרה ריפוי.
על כל זה בפרק  ה-33. 
וגם - 
אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך
קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים
קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי
 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - galiamm@gmail.com

אנשים רגישים מאוד מסתובבים לא פעם בעולם בכלל ובפרט בעולם העבודה עם תחושה של חוסר התאמה: לקצב, לדרישות, לרעש, ללחץ, לציפייה “להסתדר” ולתת תפוקה.
בפרק הזה אני עוצרת להתבונן בעולם התעסוקה דרך העיניים והגוף של אנשים רגישים מאוד.נדבר על האתגרים הייחודיים: עומס חושי ורגשי, ביקורת ופרפקציוניזם, גבולות, ריצוי, שחיקה והאמונה שבדרך כלל נמצאת שם של "הבעיה היא בי”.
אבל לא פחות מזה, ניגע גם במה שיכול להקל:איך להפסיק להילחם ברגישות, איך להתאים את הסביבה והקצב אלינו, איך לזהות הצפה בזמן, להציב גבולות רכים וברורים, ואיך להתחיל לבחור עבודה והצלחה שלא באות על חשבון עצמנו.
זה פרק למי שמרגיש/ה הרבה, מתאמץ/ת הרבה, ומתעייף/ת מזה.
כאן אפשר לקבל את הקובץ עם השאלות עליו דיברתי בפרק
וגם - 
אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך
קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים
קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי
 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - galiamm@gmail.com